החלטה בתיק עמ"מ 2889/06

1.  המפקד הצבאי הורה בצו כי המערער הנ"ל יוחזק במעצר במשך שלושה חודשים, עד תאריך 30.9.06, בגין היותו פעיל חמאס המסכן את ביטחון האזור. המערער הובא בפני כבוד השופט רס"ן מייקל בן דוד, לצורך ביקורת שיפוטית על הצו. השופט החליט לאשר את צו המעצר במלואו. על החלטה זו בא הערעור לו הנני נדרש כעת.

2.    בא כוח המערער התנגד למעצר בטענות שונות. ציין כי מדובר במעצר ממושך מאוד, מאז יולי 2001, דהיינו יותר מחמש שנים . מאז המעצר השתנו הנסיבות בשטח, לרבות התשתיות של הפעילות הביטחונית. רבים מן האנשים להם מיוחסת בכירות בחמאס, שוחררו ממעצר זה מכבר, ומדוע יגרע חלקו של המערער? רבים נעצרו מן האיזור, אך איש לא הפליל את המערער. לאחר זמן כה רב בכלא, אין עוד חשש לסכנה מצידו.

3.   לאחר הדיון הגלוי עיינתי בחומר החסוי, חומר אשר לא מצאתי כי אוכל לחושפו בפני המערער או בא-כוחו מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בביטחון האזור. בעיון בחומר החסוי לא היה די, לאור השאלות שעלו ממנו. לכן ערכתי היום דיון חסוי בהשתתפות נציגי השב"כ והתביעה הצבאית, לשם ליבון החומר החסוי ועמידה על מלוא משמעויותיו.

4.   על פי החומר החסוי אין ספק כי המערער היה ועודנו פעיל בחמאס. ולא פעיל זוטר, אלא פעיל בכיר דווקא. יתרה מזו, המערער מחזיק באידיאולוגיה התומכת בפעילות צבאית כנגד ישראל, כך לפי ידיעה מספר 56 בחומר החסוי. ידיעה זו מתייחסת אמנם לתחילת 2005, אולם מכלול החומר מראה כי בעמדה זו מחזיק המערער מזה שנים, ועל כן בהעדר ראיה כי שינה עורו, ניתן להניח כי זו עדיין עמדתו. זאת ועוד, טרם כניסתו למעצר המנהלי, וגם אח"כ בין כותלי הכלא, היה למערער קשר לפעילות צבאית מסוימת. לטעמם של נציגי השב"כ שהתייצבו בפני, אחד ועוד אחד שווה שניים. דהיינו, אם המערער הוא בכיר בחמאס + תומך בפעילות צבאית + קשור בעבר לפעילות צבאית, הרי הוא מסוכן ואין אפשרות לשחרר אותו.

5.  אכן עמדתם של נציגי השב"כ מבוססת לוגית, אך אני הגעתי למסקנה ההפוכה לגבי המשך המעצר המנהלי של המערער.

6. החמאס כידוע הינו ארגון טרור רצחני. כחלק ממאבקו בישראל רואה ארגון זה בחיוב ביצוע פיגועי טרור. בהמשך לכך, רבים מפעילי החמאס תומכים בביצוע פיגועים. בכל זאת, ככלל בימינו אין עוצרים במעצר מינהלי אדם, רק משום היותו פעיל חמאס ומאמין באידיאולוגיית החמאס. יש לכך טעם מעשי, שכן שדרות רחבות בעם הפלסטיני נמצאות במחנה זה. אך ניתן גם לומר כי הסכנה מפעיל חמאס "סתם", אינה עומדת במבחן המחמיר של הוודאות הקרובה הנדרשת למעצר מינהלי. דהיינו לא ניתן לומר על כל פעיל חמאס "סתם", שקרוב לוודאי שייקח חלק בפעילות צבאית. לעומת זאת, ככל שהדברים נוגעים לבכירים בארגון זה, המושכים בחוטים, אין ספק כי כעקרון קמה לגביהם עילת מעצר מינהלי מצד הסכנה הנשקפת מהם, לתקופות משתנות בהתאם למידת פעילותם ובכירותם. והסכנה החמורה ביותר נשקפת מעיסוק בפעילות הצבאית.

7. אם כך היותו של המערער פעיל חמאס ותומך מבחינת עמדותיו בפעילות צבאית, אינה מצדיקה את מעצרו המנהלי. היותו בכיר בחמאס, הצדיקה את מעצרו המנהלי בעבר, אולם לא מדובר בבכירות כה גבוהה או משמעותית, שיהיה בה כשלעצמה להצדיק מעצר מינהלי מעבר לחמש שנים. לאחר שעברנו את שכבות הסכנה החיצוניות, הנה הגענו לליבה, והיא הקשר של המערער לפעילות הצבאית.

8. דווקא לגבי הפעילות הצבאית, הידיעות בחומר החסוי אינן רבות, והפעילות המתוארת בהן מצומצמת למדי. ידיעות 29 - 31 עוסקות בבדיקות פוליגרף שנערכו למערער בתחילת מעצרו, ומהן ניתן להסיק כי היה מודע לפיגוע האמור להתרחש בעתיד. אולם מודעות שכזו, אין משמעותה דווקא כי הנדון יזם או כיוון פעילות צבאית. יתכן כי אדם כלשהו המצוי בסוד העניינים, חלק עם המערער מידע. הדבר מצביע אמנם על קשר בין המערער לפעילים צבאיים, אולם לא ידוע עד כמה עקיף קשר זה.             
ידיעות 37 ו- 49 מייחסות למערער פעילות צבאית מוגבלת מסוימת, אולם חשוב להדגיש כי ידיעות אלו מתייחסות לסוף שנת 2002 ותחילת 2003. מאותה עת ועד עתה, כחלוף שלוש וחצי שנים, אין ראיות להיות המערער מעורב בפעילות צבאית (להבדיל מתמיכתו הרעיונית בכך). לטעמי פרק זה בפעילות המערער התיישן זה מכבר.

9. כפי שכבר אמרתי, אין פגם לוגי בעמדת השב"כ כי קיימת סכנה מצד בכיר בחמאס, המצדד בפעילות צבאית, ואשר פעל צבאית בעבר. אולם משמעות עמדה זו היא כי גם בעוד שנים תהא נשקפת מצד המערער בדיוק אותה סכנה (אם העימות לא יסתיים עד אז), ולפיכך מתחייב כאן מעצר מינהלי של שנים רבות וארוכות. עמדה שכזו, לאחר שחלפו חמש שנות מעצר מינהלי, אינני יכול לקבל.